שלום,
יש לי כלב פיטבול בן חצי שנה- מלאך!!!!
הוא טוב עם אנשים, חיות ושאר ירקות.
הוא מבצע את כל הפקודות ואפילו תעלולים אך כשאנחנו יוצאים מהבית ליותר משעה שעתיים הוא אוכל(כולל את השלד) של הספות!!!!
זה התחיל בתור גור ואז הפסיק ובזמן האחרון הוא אכל שתי ספות שלמות!!!!!!
מה עושים?????
בבקשה תעזרי לי
ליאת שלום רב,
ניתן לתחום את הכלב באזור קטן בבית ששם הוא לא יעשה נזקים.
עדיף שזה יהיה ליד מקום השינה שלו. צריך להבין שהרס בבית יכול להיגרם מחוסר ביטחון של הכלב. והוא אוכל רהיטים כדי להעסיק את עצמו.
כך הוא לא חושב על הפחדים שלו.
אם זה כך צריך ליצור לכלב מקום בטוח בבית ששם הוא ירגיש טוב ומוגן וכך להמעיט את ההרס שהכלב עושה. עוד פתרון הוא תא הטסה לכלב בתוך הבית. תא ההטסה הוא מעין מאורה לכלב ורוב הכלבים אוהבים
את התא ומרגישים שם מוגנים. אם מביאים תא הטסה צריך להכניס את הכלב אליו בהדרגה אולי גם עם צ'ופרים וליצור תהליך הדרגתי כדי להרגיל את הכלב לתא ולא ליצור חוויה רעה לכלב בהיכנסו לתא.
בברכה
עופרי
שלום רב!
יש לנו בבית כלב לברדור מקסים ומאוד רגיש אך כשהתינוק מתקרב אליו (בן 9 חודשים) הוא נוהם עליו ברגזנות מפחידה.
אנחנו לא רוצם לשלוח אותו למשפחה אחרת ומאוד קשורים אליו אך כמובן שילדנו מעל הכל.
יש טיפול לנושא? מה אפשר לעשות?
תודה רבה מראש..
ליטל שלום רב,
כלבים בטבע מגלים סובלנות רבה עם גורים. גם כלבי הבית מגלים בדרך כלל סובלנות עם גורים או עם התינוקות שלנו. נהימה היא הזהרה לפני תקיפה. לכן ניתן להבין את החששות שלכם. כלב לא אמור לנהום או לנסות ולחנך
את הילדים שלנו. כלומר על ידי חינוך נכון ניתן ללמד את הכלב שזה לא תפקידו לחנך את הילדים שלנו. מצד שני צריך גם ללמד את הילדים שלנו שהכלב שלנו זקוק לזמן מנוחה משלו וכאשר הוא שוכב ונח צריך לכבד אותו.
ניתן למצוא לכלב מקום/פינה משלו בבית. לא באמצע הסלון וללמד את הכלב שאם הוא רוצה שקט, הוא צריך ללכת למקום שלו ושם לא מתקרבים אליו הילדים.
יש לי באתר מאמר על כלבים וילדים אולי המאמר יעזור קצת וכן הייתי ממליצה לך לא להשאיר את התינוק לבד עם הכלב וללטף את הכלב ביחד עם התינוק וללמד את התינוק איך ללטף או לגעת בכלב בלי להכאיב לו. אני יודעת שזה לא קל גם לי יש ילדים אבל זה אפשרי.
כמו כן לפני שמוסרים את הכלב ניתן לבקש עזרה מקצועית ולראות האם ניתן על ידי חינוך נכון של הכלב לפתור
את הבעיה הזו.
את מוזמנת ליצור איתי קשר אם יש לך עוד שאלות.
בברכה
עופרי
דולי נראתה לאחרונה בתאריך 2010\06\11
בערב יום חמישי בשעה , ברחוב אברהם אבן עזרא נתניה
בשעה 22:40
דולי הצליחה לברוח דרך הגינה לרחוב , בו בזמן
שמעתי מהסלון , קול של כלב גוער , דלת נסגרת ורכב נוסע
מה שגרם לי להאמין , אחרי שעתיים של חיפושים , שכנראה ונלקחה על ידי אדם זר
ומאז נעלמו עקבותיה ,
דולי היא כלבה מעורבת ומעוקרת ובעלת מזג חם ואוהב
כל מי שאולי ראה אותה מתבקש בבקשה
להתקשר לטלפון 09-88-55-058
שלום!
לפני 3 ימים לקחתי כלבה בת חודש מעורבת סן ברנרד עם רועה גרמני(אני יודע שזה מוקדם אך זה מה שיש)
יש לי כמה שאלות:
א.הכלבה לא שותה מים בכלל,ניסיתי אינספור פעמים ונתנו לה חלב אותו היא שותה והרבה(זה לא עושה לה שלשולים או משהו דומה) אמר לנו הווטרינר שלא לתת לה חלב ואז הפסקנו יום אחד וכל היום היה לה מעט פיפי והוא היה צהוב מאד ומרוכז,איך מתגברים על בעיית המים?
ב.האם יש לסגור את הכלבה בחדר כביסה במשך או היום או כשאנחנו לא בבית ולהדביק עיתונים בכל מקום בחדר הכביסה?(שתלמד לעשות רק שם פיפי) האם זה גיל שכבר אפשר לחנך אותה לעשות פיפי על עיתון או שיש לחכות עד חודשיים?
ג.האם כאשר הכלבה עושה פיפי מותר לצעוק עליה ולתת מכה על הרצפה(כדי שתחווה טראומה ותפחד) או שיש רק להגיד בקול "אסור" וזה מספיק?
ד.קנינו לה עצם בשביל שלא תנשך רהיטים אבל העצם בנויה מחוטים ואני מפחד שהיא תלעס חלק מהחוט ותבלע אותו,איזה פתרון חלופי יש?
שלום רב,
יש אפשרות, כדאי להתייעץ עם הוטרינר לפני זה, לתת לגור מזון לתינוקות על בסיס צמחי, למשל סימילאק צמחי , המבוסס לא על חלב פרה אלה אולי על חלב סויה... אפשר לבדוק זאת בחנויות כגון סופר פארם. ואז להתחיל גם לאט
לאט לערבב את הסימילאק עם האוכל היבש כך שהאוכל יהיה כמו דייסה ולהעביר את הגורה בשלבים לאוכל יבש. אני שמעתי שמגדלים משתמשים בשיטה זו כאשר לכלבה האם אין מספיק חלב.
הגורה זקוקה למקום, פינה מקורה בבית שיתן לה מחסה ויעניק לה הרגשה של ביטחון. היא לא יכולה להתאפק כרגע הרבה זמן אולי חצי שעה ולכן היא בהתחלה תפספס בבית. אסור להכות כלב או להכניס את האף שלו לשתן
היא לא יכולה לקשר את זה. זה לא שייך לשפה הטבעית של הכלב ולכן לא עושים זאת. כאשר אנו מכים כלב הוא רק לומד לפחד מאיתנו אבל לא לכבד אותנו. לגבי מה לעשות עם הצרכים תקרא/י בפורום כבר התייחסתי לבעייה זו.
חשוב להוציא באופן כללי את הכלב כמה שיותר החוצה ותמיד לפינה קבועה. שם היא תלמד שבטוח לעשות את הצרכים.
תהנו ממנה
ואם יש שאלות נוספות אשמח לענות עליהם.
שלום יש לי כלבה נהדרת בת כשנה וחצי .אילפתי אותה לכול המשמעת בסיסית לבדי והיא פשוט נפלאה אני הולכת איתה לטיולים ארוכים והיא משחקת המון עם כלבים אחרים היא מעורבת בינונית נראת כמו זאב
הבעיה היא שבזמן האחרון היא לא מפסיקה לאכול שטויות בחוץ כמו גללים ,צמחים ,שאריות מזון,חרקים, ואפילו גביות. אני חוששת שיגרם לה נזק אבל איני רוצה לשים לה מחסום אני רוצה לפתור את הבעיה
האם יש דרך שבה אני יוכל לאלף אותה לא לאכול דברים בחוץ כשהיא לא כשורה ברצועה? או שהפיתרון היחידי הוא ללכת עם רצועה ומחסום?
בבקשה אני נואשת
חגית שלום רב,
אפשר לחנך כלב לא לאכול מהרצפה. אומנם זהו תהליך הלוקח כמה חודשים אבל הוא אפשרי.
את יכולה לחנך את הכלבה שלך לא להתקרב לזבל ולא להרימו בעזרת ההוראה עזבי.
כמובן שצריך לעבוד עם הכלב ולחנכו לכך ללא אלימות פיזית או מילולית אלה לחנך אותו בעזרת ה הבנת שפתו
והתנהגותו .
תודה רבה על התשובה אופרי!
האם אני אמורה להגיד לה את הפקודה "עזבי" בכול פעם שהיא מתקרבת לזבל? האם לתקן אותה עם החנק? כי כשהיא כשורה ברצועה היא לא תוכל משהוא מהרצפה .
המטרה היא שכשהיא תהיה משוחררת ותתקרב לזבל אני יוכל להגיד לה עזבי ? כי אז היא תסיים את מה שהיא אוכלת ואז תבוא להתחנףואז זה כבר מאוחר מידי לתקן אותה לא?
תודה רבה
חגית שלום
ניתן לתקן את הכלב עם המילה לא כאשר הוא מסתכל או מתקרב לזבל. כאשר כלב מסתכל לכיוון של אוכל על האדמה, הוא כבר הריח את זה והוא רוצה את זה. לכן קל יותר להפסיק את ההתנהגות בשלב של המחשבה ולא בשלב של העשיה, כאשר האוכל בפה של הכלב. כאשר את מתרגלת איתה את התהליך הזה לאורך זמן עם רצועה
הכלבה תתרגל למילה עזבי ולכך שהיא לא מצליחה לאכול. כל פעם שהיא מצליחה לאכול בחוץ זהו חיזוק חיובי בשבילה גם אם בא אחר כך כעס מצידך. כאשר הכלבה לא תצליח לאורך זמן לאכול בחוץ ותתרגלי איתה את המילה עזבי היא תנסה פחות ופחות לחפש אוכל. ניתן גם להגיע לכך שהכלב ילך חופשי ללא רצועה ועם הפקודה עזוב הוא לא יגע באוכל בחוץ.
אבל זה לוקח זמן וצריך להתאזר בסבלנות ולתרגל את הפקודה עזוב הרבה.
לגבי שאלתך השניה. אם הכלב הצליח לאכול בחוץ משהו בדרך כלל הוא יחזור אלינו לאחר שסיים ואם אנו כועסים הוא לא מבין שאנו כועסים על שאכל אלה על שחזר אלינו. ולכן זה גם יכול לגרום לכך שהכלב יפחד לחזור במידה ואנו כועסים עליו וצועקים עליו כשהוא כבר חזר.
לכן עדיף למנוע מראש מצב שהכלב יצליח לאכול בחוץ, על ידי פיקוח בזמן הליכה איתו ותרגול עם רצועה והמילה עזוב או המילה לא כל פעם שהוא מסתכל על אוכל בחוץ.
בברכה
עופרי
ברשותנו כלבת ווימראנר בת חצי שנה, איתנו כחמישה חודשים. הכלבה מאוד מאוד חכמה. החל מגיל חודש היא עושה צרכים רק על עיתונים, והחל מגיל חודש וחצי רק על עיתונים במקום מסויים בבית.
החל מתום החיסונים - בגיל חודשיים וחצי לערך, התחלנו להוציא אותה החוצה.
הכלבה למדה לעשות את הצרכים בגינה במקום ספציפי, גם לשתן וגם לצואה.
לאחר הרבה בעיות, שהכלבה לא הפסיקה לעשות את הצרכים גם במקום הקבוע וגם בחוץ כשהוצאנו אותה.
נקטנו בגישה של קשירה ברצועה ל"מאורה", לכלבה יש חדר במרפסת עם מיטה גדולה, לאחר שקשרנו את הכלבה לכשבוע וחצי, ב90% מהפעמים היא עושה את הצרכים בחוץ. ומתאפקת אף ל9-10 שעות ללא בעיה.
עתה הכלבה משוחררת.
מכאן יש 2 סוגים של השתנות:
השתנה מסוג אחד, היא כאשר אנחנו לא בבית, הכלבה לעיתים ממשיכה ועושה את הצרכים במקום הישן. פשוט במקום להתאפק היא הולכת ועושה.
השתנה מסוג אחר, היא יותר לעשות דווקא, אם היא עצבנית עלינו, או שלקחנו לה צעצוע, או שאנחנו לא שמים לב אליה, או אפילו אחרי שהשארנו אותה לבד להרבה זמן, היא הולכת לסלון ועושה מול אישתי פיפי - יש לציין כי מקרים גלויים קוראים רק מול אשתי. כשאני בבית או שדברים כאלו לא קורים, או שהיא מחכה שאני נכנס להתקלח או לא שם לב בכדי לעשות במקום כל שהוא בבית - לא במקום הקבוע שלה.
הכלבה מאוד מחנוכת יחסית לגילה, היא מאוד חכמה, ופשוט אפשר לדבר איתה. היא לא עולה על ספות, לא מכרסמת רהיטים, לא נכנסת לחדרים מסויימים, יושבת, קמה, שוכבת, לא זזה, יוצאת, אפילו עושה צרכים לפי פקודה.
בעיה נוספת, שנתקלנו בה לאחרונה, בשבוע האחרון החלטנו לנסות לשחרר אותה בבית, בניגוד לחדר שלה כמנהגה. במשך שבוע לא הייתה בעיה - יש לציין כי גם בלילה התחלנו לשחרר אותה בבית, והיא שוכבת מחוץ לחדר השינה ומגינה עלינו. בימים האחרונים, היא עולה על שולחן בסלון ולוקחת דברים לכרסום, או ניירות או בפעם אחת אפילו ארנק - שהיא פירקה לחלוטין. יש לציין שהיא יודעת שאסור לה לגעת לא בצעצועים, ואסור לה לעלות על רהיטים. כשאני חוזר הביתה, הכלבה יורדת למצב כניעה, כי היא יודעת שהיא עשתה משהו רע. כשאני מוצא נייר מכורסם ואני מציג לה אותו (ללא הבעת פנים או קול) היא מתקפלת גם למצב כניעה.
שיטת ההענשה במקרי הפיפי ובמקרה הכרסום, שהתחלתי לנקוט היא חזרה לקשירה קרי כל פעם שתפסתי אותה עושה פיפי או מכרסמת משהו - אני מעמיד אותה מול הפיפי או מה שהיא כרסמה, אומר לה לא, מכה בה מאוד קלות על הישבן, וקושר אותה. בתקווה שתבין שלא משתלם לה לעשות רע, ומי הדומיננטי בבית.
האם יש שיטות חינוך נוספות ? מה אני אמור לעשות ? איזה שיטות ענישה נוספות קיימות ?
אלון שלום רב,
בעיות ההשתנה של הכלבה שתיארת הן משקפות בעיות של היררכיה בלהקה שלכם, במשפחה שלכם, ודומיננטיות. בעיות שניתן לפתור על ידי חינוך נכון המבוסס על הבנה לשפתה של הכלבה ולהתנהגותה הטבעית.
למרות שהכלבה חכמה ומחונכת לגילה עדיין לא ברור לה לגמרי המעמד שלה בלהקה שלכם. צרכים הם סימון טריטוריאלי המסמן אני פה, אני קיים ובטבע המנהיג הוא שמסמן את שטח המחייה. כשהכלבה משתינה בבית כשלא מתיחסים אליה, היא עושה זאת כדי לקבל תשומת לב. תשומת לב שלילית עדיפה אפילו על התעלמות מבחינת הכלבה.
מצב הכניעה שאתה מתאר קשור לכך שהרבה כלבים "למדו" שכאשר אנו כועסים , להיכנע זה ממתן את הכעס שלנו ולכן הם משתמשים בכך.
בכל מקרה תארת שהכנתם לה מאורה, זה טוב מפני שהכלבה זקוקה למקום , למאורה כדי להרגיש בטחון. לא הייתי משתמשת במכות גם לא קלות על הישבן כי מבחינת התנהגות הכלב והשפה שלו אין לזה משמעות חינוכית
אלה רק יצירת פחד מאתנו ולא לימוד של כבוד אלינו או הערכה כלפנו.
ניתן כאשר תופסים אותה עושה צרכים בבית לשלוח אותה למקום, להגיד לה בתקיפות שאסור אבל לא רצוי להכות בה קלות.
בכל מקרה אם יש לך עוד שאלות
אתה מוזמן ליצור איתי קשר: 6999455 - 052
בברכה
עופרי
הי. אני אם לילד בן 7, עם הפרעת קשב וריכוז לא קלה. יש לנו בבית 4 כלבות (לברדורית אחת+3 מאומצות מעמותות והסגרים). בקרוב מאוד עומדת להגיע אלינו גורה חדשה (ואחרונה...). אנו מתלבטים בין גורת ביגל לבין גורת גולדן רטריבר. ברור לי שהגזעים שונים מאוד זה מזה, ואשמח לשמוע המלצה לגבי הגזע שעשוי להתאים לנו ביותר - חשבתי שהגורה תוכל לשמש ככלבת "תראפיה" לילד. גם אם לא, אשמח לשמוע המלצה לגבי מי מהגזעים קל יותר לחינוך+אילוף והשתלבות בלהקה. דבר אחרון - אנחנו מהרצליה, האם יש אפשרות לעבודה מולך, או שאנחנו מחוץ לאזור עבודתך? בתודה...
לגבי התלבטותך בין הגזעים ביגל וגולדן רטריבר בהסתכלות כללית על
הסוגים השונים אז כמובן גולדן רטריבר יותר קל לחנך וגם יותר קל להם
להשתלב בלהקה. במהות הביות ביגלים בויתו כדי לצוד לבד, כלומר
למצוא את הציד לבד ללא האדם, הצייד, למשל שועל, לעמוד מולו או מול המאורה שלו
ולנבוח עד בוא הצייד. בעוד גולדן רטריבר בוית בתפקיד של ציד עם האדם
לכן הכלבים האלה יותר תלותיים ופחות עצמאים מביגלים וקל יותר
לחנך אותם.
מצד שני יש עוד שיקולים בבחירת סוג כלב. האם אנו רוצים כלב גדול
או קטן, עם שיער ארוך או שיער קצר מה נטיות הלב ועוד.
מה שאני יכולה בכל מקרה להמליץ לך שאיזה סוג שלא תבחרי, כאשר את בוחרת
גור משגר כדאי לברר לגבי האופי של ההורים שלא יהיו תוקפניים וכן מהשגר עצמו
כדאי לבחור גור שקט לא את זה שבא אליך ראשון או שמסתובב בהרבה
בטחון עצמי. גור שלא הכי דומיננטי, יגדל להיות כלב שמקשיב יותר,
פחות דומיננטי, והסיכוי שהוא יקשיב לנו יותר הוא גדול יותר, בלי קשר לסוגו ומינו.
לגבי החלטתך לקחת נקבה גם זה עוזר. נקבות הן בדרך כלל יותר שקטות....רק בדרך כלל.
אני מכירה גם נקבות מאד דומיננטיות.....
אני עובדת באזור ירושלים לגבי שאלתך, חינוך הגורה ככלבת תרפיה.
כחלק מעיסוקי אני שייכת לעמותה הנקראת: העמותה לכלבי עזר בישראל.
העמותה הוקמה שמטרתה העיקרית היא לחנך ולהכין כלבי שירות ועזר
לבעלי מוגבלויות שונות. כולל גם כלבי תרפיה לילדים עם קשיים ומוגבלויות שונות. יש לנו גם נציגות באזור המרכז.
אם זה מעניין אותך אשמח לדבר איתך ולספר לך על העמותה.
מקווה שעזרתי במקצת
עופרי
